<h1>ארחות חיים דין אהבת השם ויראתו סימנים ב'—ג'</h1>
<h2>דף עד.</h2>
וכתב הרמב"ם ז"ל פ"ה ה"ד כל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ונהרג ולא עבר הרי זה קדש השם. ואם היה בעשרה מישראל הרי זה קדש את השם כדניאל וחבריו וכר' עקיבא וחבריו ואלו הן הרוגי מלכות שאין מעלה על מעלתן. ועליהם נאמר כי עליך הורגנו כל היום ועליהם נאמר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח. וכל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו. וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם עבר בעשרה הרי זה מחלל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהוא קדוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול ה' ואעפ"כ כיון שעבר באונס אין מלקין אותו. ואין צריך לומר שאין ממיתין אותו ב"ד אפילו הרג באונס שאין מלקין וממיתין אותו אלא בעובר ברצון בעדים והתראה [שנאמר בנותן מזרעו למולך ונתתי אני את פני באיש ההוא מפי השמועה למדו ההוא] לא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה. ומה אם ע"ז שהיא חמורה מן הכל העובר אותה באונס אינו חייב כרת ואין צריך לומר מיתת ב"ד ק"ו לשאר המצות שבתורה ובעריות כתיב ולנערה לא תעשה דבר. אבל אם יכול לברוח ולהמלט מתחת יד המלך הרשע ואינו עושה והוא ככלב שב על קיאו ה"ז עובד ע"ז במזיד והוא נטרד מן העוה"ב ויורד למדרגה התחתונה של גיהנם.
